טע מתוך כתבת ביקורת על הדיסק החדש בפורום הבלוז
בלוז שורשי וגם ישראלי: Shooba-Do/Sobo
הרכב הבלוז סובו משלבים בחומרים שלהם מגוון של יסודות, בין השאר פ'אנק קופצני, מוזיקת נשמה, בלוז ורוק'נרול. יש מעט הרכבים שיכולים לעשות זאת היטב הן בעברית והן באנגלית, וסובו עושים זאת, ומופיעים הן במישור המקומי והן הבינלאומי. סובו יהיו אחד ההרכבים המעניינים שיופיעו בבלוז-ספיישל שבפסטיבל בומבמלה, אירוע שהולך להיות מפגן נוכחות מסקרן של הבלוז בישראל.
אלבומם החדש של סובו, "שובא-דו" נפתח בשיר הנושא, בלוז עברי קצבי ושמח. למן הרגע הראשון יש תחושה של פתיחה מוחצת, כזאת שלא מותירה למאזין זמן, אינטנסיביות מיידית. נגן המפוחית הגרוזיני המצוין, ואחו, מנגן באינטנסיביות לאורך כל הקטע, הוא לא עוצר אפילו לנשום! "סאמי" גנצמן, זמר, כמו גם בסיסט ההרכב, ניחן בקול צלול מחד גיסא, אך עם קורטוב סדיקות בלוזית המהווה תבלין מתאים למוזיקה מאידך גיסא.
יש איזשהו קסם והומור בשירה שלא נשמע כל יום, הקטע הזה יכול בקלות לכבוש מצעדים אם רק יקבל חשיפה מתאימה! מייד לאחר הפתיחה המוחצת, סולו סלייד יפהפה של "סובודן" קרימן מטבל את השיר. קריאה-תגובה בין "סאמי" גנצמן למפוחן ואחו בפזמון והנגינה במקביל של מספר כלים, והכל משתנה, מפליא לחשוב איך לאחר שהמוזיקה החלה פתאום נשכח כל מה שהיה לפני כן! דברים אלו מוסיפים לשמחה הרבה ולמלודיות הכיפית של השיר.
אפשר לומר שמה שקסם לי בקטע פרט למפוחית הכריזמטית, האינטנסיביות של ההרכב, והשמחה שבקעה מהשירה לכל אורכו של השיר, כולל קולות רקע שמתיישבים בהרמוניה, מה שקסם לי יותר מכל היה דווקא המקוריות של השיר, הישראליות שלו.זה נדיר למצוא אמנים שיכולים לעשות את כל הדברים הללו בעברית, ושזה עדיין ישמע ישראלי.
מר לווייתן ……)